<h1>ספר החינוך מצוה שמ"ח</h1>
<h2>דף טז.</h2>
שלא נניח הגוי השוכן בארצותינו להעביד בעבד עברי שמכר עצמו לו בעבודת פרך, שנאמר [ויקרא כ"ה] לא ירדנו בפרך לעיניך, ולא נאמר אחר שזה העברי עבר על נפשו ומכר עצמו לגוי נניחנו לסבול כל עבודה. ואמרו בספרא לא ירדנו בפרך לעיניך אין אתה מצווה אלא לעיניך, כלומר שאין אנו חייבים לחזר עליו ולהכנס בבית הגוי לראות אם יעבידנו בפרך אם לא, אלא כל זמן שנראה הדבר נמנענו ממנו. שרש מצוה זו נגלה הוא לכל רואי השמש. דיניה כלולים בעיקרה. ונוהגת בזכרים ונקבות בזמן שידינו תקפה על האומות שיש בנו כח עליהם לצוותם לעשות דבר או שלא לעשותו. ועובר על זה וראה הגוי מעביד הישראל בעבודת פרך ויש כח בידו למנענו ולא מנעו עובר על לאו זה, אבל אין מלקין אותו עליו לפי שאין בו מעשה.
